בקצרה: מערכת השבת קולחין שמזרימה מים למרחק ולגובה חוצה בקלות את סף חובת הסקר (1,250 טון שווה ערך נפט, כ-6 מיליון קילוואט שעה בשנה) ואת סף הממונה (300 טון), במיוחד בעונת ההשקיה. כמעט כל האנרגיה הולכת לשאיבה, ולכן מנוף החיסכון המרכזי בקילוואט שעה הוא נצילות משאבות ההולכה: בדיקת נצילות לפי ISO 9906, בקרת מהירות, אופטימיזציית נקודת העבודה והקטנת איבודי לחץ בקו ובמסננים. נקודה קריטית: מאגרי הקולחין מאפשרים להסיט את השאיבה לשעות השפל הזולות של תעו"ז, וזה, יחד עם תיקון כופל הספק, מוזיל מאוד את החשבון אבל לא מוריד קילוואט שעה, ולכן הם אופטימיזציה כספית ולא שימור אנרגיה, ויש להציג אותם בנפרד. הערה חשובה: מערכת קולחין בבעלות תאגיד מים, אגודת מים או רשות היא לרוב גוף מבוקר, ולכן חלה עליה גם חובת היישום של ההמלצות. כל הסכומים ללא מע"מ.
למה סקר אנרגיה במערכת קולחין שונה מסקטורים אחרים
קניון נבנה סביב נוחות אקלימית לאנשים, מחסן קירור משרת חומר, מכון טיהור שפכים מאוורר תהליך ביולוגי חי. מערכת השבת קולחין שונה מכולם בכך שהיא עושה בעצם דבר אחד: לוקחת מים שכבר טופלו, ומעבירה אותם מנקודה אחת לאחרת, לרוב כלפי מעלה. אין בה תהליך כימי או ביולוגי שצורך אנרגיה, אין בה קירור או חימום משמעותי. יש בה משאבות, צנרת ומאגרים. לכן זו אחת המערכות שבהן הקשר בין האנרגיה לבין הפיזיקה הוא הישיר ביותר: כל קילוואט שעה משרת הרמת מים לגובה והתגברות על חיכוך בקו.
המשמעות המעשית היא שאין כאן עשרות צרכנים קטנים לפזר עליהם תשומת לב. יש מוקד אחד דומיננטי, המשאבות, וכל מה שמשפיע על עבודתן: נצילותן, אופן הפעלתן, וגובה הלחץ שהן צריכות לייצר. מאפיין שני ייחודי הוא העונתיות החדה. הביקוש לקולחין נגזר מההשקיה החקלאית, ולכן הוא מזנק בקיץ וצונח בחורף. מערכת רבה שואבת בקיץ ישירות לשדה לפי הביקוש, ובחורף ממלאת מאגרים. הפער הזה בין עומס שיא לעומס נמוך יוצר גם סיכון, משאבה שמותאמת לשיא הקיץ עובדת רחוק מנקודת העבודה שלה רוב השנה, וגם הזדמנות, אפשר לתזמן את השאיבה לשעות וזמנים זולים. מאפיין שלישי הוא המאגרים עצמם, שמתפקדים כאוגר אנרגיה כספי: הם מנתקים את מועד השאיבה ממועד הצריכה, וזה בדיוק מה שמאפשר הסטת עומסים בתעו"ז.
מי חייב בסקר אנרגיה ובממונה אנרגיה
החובה נקבעת לפי צריכת האנרגיה השנתית, נמדדת בטון שווה ערך נפט. שני ספים רלוונטיים למערכת קולחין:
| חובה | סף שנתי | בקירוב בחשמל | מה היא דורשת |
|---|---|---|---|
| מינוי ממונה אנרגיה | 300 טון שווה ערך נפט | ~1.5 מיליון קוט"ש | מעקב צריכה, איתור חריגות, קידום התייעלות |
| ביצוע סקר אנרגיה | 1,250 טון שווה ערך נפט | ~6 מיליון קוט"ש | סקר תקופתי (כל 4.5 שנים, או 6 עם ISO 50001) |
מערכת הולכת קולחין בינונית וגדולה חוצה את שני הספים, כי תחנות השאיבה מזרימות נפחי מים גדולים לגובה לאורך כל עונת ההשקיה. גם מערכות קטנות יותר חוצות לרוב את סף הממונה לפחות. את חובת הממונה אפשר למלא בעובד פנימי או בממונה אנרגיה במיקור חוץ, פתרון נפוץ אצל אגודות מים ותאגידים שמפעילים כמה תחנות שאיבה ומאגרים תחת ממונה אחד. כדי לבדוק במהירות אם אתם חוצים את הסף, אפשר להשתמש במחשבון חובת סקר אנרגיה.
מפת צריכת האנרגיה של מערכת השבת קולחין
לפני שמדברים על חיסכון צריך לדעת לאן הולכת האנרגיה. הפילוח משתנה מאתר לאתר לפי הטופוגרפיה, מרחק ההולכה, איכות הקולחין הנדרשת ומספר שלבי השאיבה, אבל סדר הגודל הטיפוסי במערכת הולכה וחלוקה הוא:
| מערכת | חלק מחשבון החשמל | מאפיין |
|---|---|---|
| שאיבת הולכה והגבהה (קו ההולכה למאגרים ולשדות) | 55-75% | הצרכן השולט המוחלט, מועמד מספר אחת לבדיקת נצילות |
| שאיבת חלוקה והגברת לחץ באזורי ההשקיה | 8-18% | זרימה משתנה לפי הביקוש, מתאים לבקרת מהירות |
| סינון שלישוני (מסנני חול או דיסק) | 5-12% | מקור לאיבוד לחץ, תחזוקה ושטיפה נכונה חוסכות אנרגיה |
| חיטוי (כלור או UV) להשקיה בלתי מוגבלת | 3-8% | תלוי טכנולוגיה, UV צרכן לא מבוטל |
| מבנים, בקרה, תאורה ומערכות עזר | 2-5% | חיסכון קל דרך LED ובקרת תאורה |
המסקנה ברורה: השאיבה לבדה, על שני שלביה, מסבירה בדרך כלל למעלה משלושה רבעים מחשבון החשמל. סקר אנרגיה ממקד את המאמץ בדיוק שם, ולא מפזר אותו על צרכנים קטנים שהשפעתם זניחה. נקודה חשובה למדידה: את כל הצריכה מנרמלים לכמות הקולחין שהוזרמה, כדי לקבל את הצריכה הסגולית בקילוואט שעה למטר מעוקב, המדד המרכזי להשוואה ולאיתור פוטנציאל. במערכת קולחין הצריכה הסגולית קשורה הדוקות לגובה ההרמה, ולכן ההשוואה הנכונה היא לא מול מערכת אחרת באקראי, אלא מול מה שמתחייב פיזיקלית מגובה ההרמה של אותו אתר.
נצילות המשאבות — מנוף החיסכון המרכזי
מאחר שהשאיבה היא כמעט כל החשבון, כל שיפור בנצילות המשאבות או באופן הפעלתן שווה הרבה. בניגוד לסקטורים אחרים, כאן אין צורך לחפש את הצרכן הגדול, הוא ידוע מראש. ארבעה מנופים מרכזיים חוסכים כאן קילוואט שעה אמיתיים:
- בדיקת נצילות לפי ISO 9906: זהו המנוף החשוב ביותר. משאבת הולכה ותיקה, או כזו שמאיצה שחוק, יכולה לעבוד בנצילות נמוכה בהרבה מהנקוב, ולשרוף עשרות אחוזים של אנרגיה מיותרת בלי שאיש שם לב, כי המים עדיין מגיעים. בדיקת נצילות מודדת את הנצילות בפועל בנקודת העבודה, חושפת את הפער מול הנתון התכנוני, ומכמתת כמה כסף הוא עולה בשנה. זו ההמלצה עם ההחזר הטוב ביותר ברוב מערכות הקולחין.
- אופטימיזציית נקודת העבודה: משאבות רבות נבחרו לפי שיא הקיץ ועובדות רוב השנה הרחק משמאל לנקודת הנצילות המיטבית. התאמת המשאבה לעומס בפועל, בין אם בהקטנת קוטר מאיץ, בהחלפה לדגם מתאים יותר, או בפיצול בין כמה משאבות קטנות, מחזירה את העבודה אל אזור הנצילות הגבוהה.
- בקרת מהירות (VSD) במקום שניקה: כשמורידים ספיקה על ידי סגירת שסתום, מבזבזים אנרגיה על התגברות על השניקה עצמה. כונן תדר מתאים את מהירות המשאבה לספיקה הנדרשת, וכך מוריד גם את ההספק. במערכת קולחין שהביקוש בה משתנה לאורך היום והעונה, בקרת מהירות חוסכת אנרגיה ניכרת. את העיקרון שלפיו הפחתת מהירות מורידה הספק ביחס מעוקב אפשר לראות במחשבון חוקי הדמיון.
- הקטנת איבודי הלחץ בקו ובמסננים: כל מטר לחץ מיותר שהמשאבה צריכה להתגבר עליו עולה אנרגיה. שסתומים שהושארו מנותבים לסגירה חלקית, מסננים סתומים שלא נשטפו בזמן, וקטרים שאינם מתאימים, מוסיפים עומס מלאכותי. שטיפת מסננים נכונה, פתיחת חנקים מיותרים והקטנת חיכוך בקו חוסכים אנרגיה ישירות.
מאגרים, תעו"ז והסטת עומסים — איפה יש גמישות אמיתית
כאן נמצא היתרון האנרגטי הייחודי של מערכת קולחין, וגם המלכודת המושגית הגדולה ביותר. תעריף החשמל בישראל משתנה לפי שעה ולפי עונה (תעו"ז), ושעות השיא יקרות משמעותית משעות השפל. ברוב המתקנים גמישות התזמון מוגבלת, כי התהליך חייב לרוץ. במערכת קולחין המצב הפוך: המאגרים מתפקדים כאוגר ענק, ולכן אפשר לנתק את מועד השאיבה ממועד הצריכה.
בפועל זה אומר שאפשר לשאוב את הקולחין אל המאגרים בשעות השפל הזולות, בלילה ובסופי שבוע, ולחלק ממנו להשקיה בשעות היקרות בלי לשאוב אז מהמקור. במערכות שבהן המאגר נמצא בגובה, חלק מהחלוקה יכול אף להתבצע בזרימת כובד, בלי שאיבה נוספת כלל. את ההיגיון אפשר לבחון במחשבון הסטת עומסים ולפי מבנה תעריף תעו"ז 2026.
חשוב מאוד להבין: הסטת השאיבה משעה יקרה לשעה זולה לא מורידה קילוואט שעה, היא רק מוזילה את מחירם. אותו נפח מים מורם לאותו גובה, פשוט בזמן זול יותר. זו אופטימיזציה כספית לגיטימית וחשובה מאוד למנהל המערכת, לעיתים גדולה יותר מכל חיסכון אחר, אבל מקומה בדוח נפרד מהמלצות שימור האנרגיה.
כופל הספק ואיכות חשמל — חיסכון כספי, לא קילוואט שעה
תחנות שאיבה עמוסות במנועים השראתיים גדולים. עומסים כאלה מושכים מהרשת הספק ראקטיבי, שמוריד את כופל ההספק. כשכופל ההספק יורד מתחת לסף, חברת החשמל מחייבת תוספת על ההספק הראקטיבי. התקנת סוללת קבלים לתיקון כופל הספק מעלה את הכופל ומבטלת את התוספת הזו.
גם כאן חשוב להבחין: תיקון כופל הספק חוסך כסף בחשבון, אבל הוא כמעט לא משנה את צריכת הקילוואט שעה. לכן הוא אופטימיזציה כספית, ולא שימור אנרגיה. אותו עיקרון חל על איכות חשמל בכלל: הרמוניות מכונני התדר של המשאבות וסטיות מתח עלולות לגרום לקנסות, לחימום ציוד ולבלאי מוקדם, וסקר איכות חשמל לפי EN 50160 מאתר אותן. את הפוטנציאל הכספי של תיקון כופל הספק אפשר לאמוד במחשבון איכות חשמל, והנושא כולו מוסבר במדריך תיקון כופל הספק ובמדריך סקר איכות חשמל.
שימור אנרגיה מול אופטימיזציה כספית — איך לא לבלבל
זו הנקודה המקצועית החשובה ביותר במדריך, ובמערכת קולחין היא חדה במיוחד, כי דווקא כאן האופטימיזציה הכספית (הסטת שאיבה למאגרים) יכולה להיות עצומה ולפתות לנפח בעזרתה את חיסכון האנרגיה המדווח. הרגולציה של סקר אנרגיה מודדת שימור אנרגיה, כלומר הפחתת צריכת הקילוואט שעה, ולא חיסכון כספי. לכן מותר וצריך להפריד בין שני סוגי המלצות:
| שימור אנרגיה (קוט"ש) | אופטימיזציה כספית (₪ בלבד) |
|---|---|
| שיפור נצילות משאבות ההולכה (ISO 9906) | הסטת שאיבה למאגרים לשעות שפל בתעו"ז |
| בקרת מהירות (VSD) במקום שניקה | תיקון כופל הספק |
| אופטימיזציית נקודת העבודה והקטנת מאיץ | הפחתת שיא ביקוש |
| הקטנת איבודי לחץ בקו ובמסננים | ניצול זרימת כובד מהמאגר בגובה |
| החלפת תאורה ל-LED ובקרת תאורה |
שתי העמודות חשובות למנהל, אבל הן לא אותו דבר, וערבוב ביניהן יוצר שתי בעיות. הראשונה היא רגולטורית: אם מנפחים את חיסכון האנרגיה המדווח בעזרת חיסכון כספי שאינו מוריד קילוואט שעה, הדוח לא עומד בכוונת התקנות, וזה קריטי במיוחד במערכת קולחין ציבורית שחייבת גם ביישום ובדיווח. השנייה היא ניהולית: המנהל מקבל תמונה מעוותת של היכן באמת פוחתת הצריכה. סקר מקצועי מציג את חיסכון הקילוואט שעה לחוד, מתעדף את ההמלצות הכדאיות לפי החזר השקעה (הקריטריון בתקנות הוא בדרך כלל החזר של עד שלוש שנים), ומציג את האופטימיזציה הכספית כשכבה נפרדת ושקופה.
איך מתנהל סקר אנרגיה במערכת השבת קולחין
סקר מסודר במערכת קולחין עובר חמישה שלבים. ראשית, איסוף נתונים: חשבונות חשמל של שלוש שנים, נתוני ספיקה חודשיים, גבהי הרמה של כל תחנת שאיבה, מבנה המערכת ומיקום המאגרים, ופרופיל צריכה לפי שעה אם קיים. שנית, סקירת שטח: מעבר על תחנות השאיבה, על המאגרים, על מערכת הסינון והחיטוי ועל לוחות הבקרה, ותיעוד תנאי העבודה ושעות ההפעלה בפועל. שלישית, מדידות במוקדי הצריכה הגדולים, ובראשם משאבות ההולכה, כולל בדיקת נצילות לפי ISO 9906 שמודדת ספיקה, עומד והספק נצרך ומחשבת את הנצילות בפועל. רביעית, מאזן אנרגיה שמפרק את הצריכה השנתית למערכות, מאמת אותה מול החשבונות ומחשב את הצריכה הסגולית בקילוואט שעה למטר מעוקב מול המתחייב מגובה ההרמה. וחמישית, דוח מסודר לפי מבנה הפרקים שדורשות התקנות, עם המלצות מתועדפות לפי החזר השקעה.
את תרגום החיסכון בקילוואט שעה לכסף, כשמדובר באומדן קדימה, עושים לפי המתח של המתקן: תחנת שאיבת קולחין גדולה מחוברת לרוב במתח גבוה, ולכן התעריף המשוער הוא כ-0.40 שקל לקילוואט שעה ללא מע"מ, ותחנה קטנה יותר במתח נמוך כ-0.50 שקל לקילוואט שעה ללא מע"מ. כשמדובר בכמה החשמל באמת עלה, לוקחים את הסכום מחשבונות החשמל האמיתיים ולא מתעריף משוער. בכל מקרה, כל הסכומים שמוצגים ללקוח הם ללא מע"מ. המבנה המלא של דוח סקר אנרגיה, פרק אחר פרק, מפורט בהמדריך המלא לסקר אנרגיה. מכיוון שמערכת קולחין קשורה לרוב לתאגיד מים או לאגודת מים, מומלץ לקרוא גם את מדריך סקר אנרגיה לתאגיד מים ואת מדריך סקר אנרגיה למכון טיהור שפכים, שמייצר את הקולחין שמערכת זו מולכת.
צ'קליסט למנהל אנרגיה של מערכת קולחין
- בדקו אם המערכת חוצה את סף הסקר (כ-6 מיליון קוט"ש בשנה) ואת סף הממונה (כ-1.5 מיליון קוט"ש), והאם מונה ממונה אנרגיה כנדרש.
- זכרו שמערכת קולחין בבעלות ציבורית היא לרוב גוף מבוקר, ולכן חלה עליה גם חובת היישום של ההמלצות והדיווח, ולא רק חובת הביצוע.
- חשבו את הצריכה הסגולית בקילוואט שעה למטר מעוקב והשוו לא לטווח שרירותי אלא למתחייב מגובה ההרמה של האתר. פער כלפי מעלה הוא דגל אדום, לרוב נצילות משאבה.
- בצעו בדיקת נצילות לפי ISO 9906 לכל משאבות ההולכה והחלוקה המשמעותיות. זה המנוף עם ההחזר הטוב ביותר במערכת קולחין.
- בדקו אם המשאבות עובדות בנקודת העבודה הנכונה, או הרחק משמאל לה בגלל בחירת שיא קיץ. שקלו הקטנת מאיץ או פיצול בין משאבות.
- בדקו אם יש בקרת מהירות (VSD) במקום הורדת ספיקה בשניקה, בעיקר במשאבות החלוקה שהביקוש שלהן משתנה.
- אתרו איבודי לחץ מלאכותיים: שסתומים מנותבים לסגירה חלקית, מסננים סתומים שלא נשטפו, וקטרים לא מתאימים.
- נצלו את המאגרים: הסיטו את השאיבה לשעות השפל בתעו"ז וחלקו בשעות היקרות מהמאגר, כחיסכון כספי נפרד.
- במאגר שנמצא בגובה, בדקו אם אפשר לחלק חלק מההשקיה בזרימת כובד בלי שאיבה נוספת.
- בדקו את כופל ההספק בתחנות השאיבה. אם הוא מתחת לסף, תיקון כופל הספק מבטל תוספת בחשבון, אבל סווגו אותו כחיסכון כספי ולא כשימור אנרגיה.
- דרשו דוח שמפריד בבירור בין חיסכון בקילוואט שעה לבין חיסכון בכסף, ומתעדף המלצות לפי החזר השקעה.
שאלות נפוצות
האם מפעל השבת קולחין חייב בסקר אנרגיה?
מערכת השבת קולחין שצריכת האנרגיה השנתית שלה עוברת את הסף של 1,250 טון שווה ערך נפט, שהם בקירוב 6 מיליון קילוואט שעה בשנה, חייבת לבצע סקר אנרגיה לפי תקנות מקורות אנרגיה. מערכת הולכה גדולה שמזרימה קולחין למרחק ולגובה ניכר חוצה את הסף הזה, במיוחד בעונת ההשקיה. הסקר חוזר בערך אחת ל-4.5 שנים, או אחת ל-6 שנים עם מערכת ניהול אנרגיה לפי ISO 50001. יש להבחין בין חובת ביצוע הסקר, שחלה על כל צרכן מעל הסף, לבין חובת יישום ההמלצות. מערכת קולחין שמופעלת על ידי תאגיד מים, אגודת מים או רשות, שהם לרוב גוף מבוקר, חלה עליה גם חובת היישום של ההמלצות הכדאיות והדיווח עליהן.
מתי מפעל קולחין חייב למנות ממונה אנרגיה?
חובת מינוי ממונה אנרגיה חלה כבר מסף נמוך יותר, 300 טון שווה ערך נפט לשנה, בערך רבע מסף הסקר. מערכת הולכת קולחין עם תחנות שאיבה משמעותיות חוצה את הסף הזה בקלות, ולכן חייבת למנות ממונה אנרגיה שאחראי על מעקב הצריכה, איתור חריגות וקידום התייעלות. אפשר למנות ממונה פנימי או לשכור שירות ממונה אנרגיה במיקור חוץ, מה שנפוץ אצל אגודות מים ותאגידים שמפעילים כמה תחנות שאיבה ומאגרים.
איפה נמצא החיסכון הגדול ביותר במערכת השבת קולחין?
במערכת השבת קולחין כמעט כל האנרגיה הולכת לשאיבה, ולכן מנוף החיסכון המרכזי הוא נצילות משאבות ההולכה וההגבהה. משאבות שעובדות הרחק מנקודת העבודה המיטבית, או שנותבו לעבוד נגד שניקה כדי להוריד ספיקה, שורפות אנרגיה מיותרת רבה. בדיקת נצילות לפי ISO 9906 מאתרת את הפער, ובקרת מהירות מתאימה את הספיקה לצורך בפועל במקום לשנק. אחרי המשאבות באים איבודי הלחץ בקו ההולכה ובמסננים, שכל הקטנה שלהם חוסכת אנרגיה ישירות.
איך מאגרי הקולחין עוזרים לחסוך בעלות החשמל?
מאגרי הקולחין הם יתרון אנרגטי גדול, כי הם מתפקדים כאוגר. אפשר לשאוב את הקולחין אל המאגר בשעות השפל הזולות של תעו"ז, בלילה ובסופי שבוע, ולחלק ממנו להשקיה בשעות היקרות בלי לשאוב אז מהמקור. הסטת השאיבה לשעות שפל לא מורידה את צריכת הקילוואט שעה, אבל מוזילה משמעותית את מחירה. זו אופטימיזציה כספית חשובה, ויש להציג אותה בנפרד מהמלצות שימור האנרגיה. במערכות שבהן המאגר נמצא בגובה, אפשר אף לחלק ממנו בזרימת כובד בלי שאיבה נוספת.
האם תיקון כופל הספק נחשב חיסכון אנרגיה?
לא במובן של שימור אנרגיה. תיקון כופל הספק והסטת עומסים בתעו"ז חוסכים כסף בחשבון החשמל, אבל הם כמעט לא מורידים את צריכת הקילוואט שעה עצמה. לכן בסקר אנרגיה תקני הם מסווגים כאופטימיזציה כספית תפעולית, בנפרד מהמלצות שימור האנרגיה. מערכת קולחין עמוסה במנועי שאיבה השראתיים גדולים, ולכן תיקון כופל הספק שם לרוב כדאי מאוד, אבל אסור לערבב אותו עם שימור האנרגיה בדוח.
מהי צריכת האנרגיה הסגולית של מערכת קולחין בקילוואט שעה למטר מעוקב?
הצריכה הסגולית של מערכת הולכת קולחין נמדדת בקילוואט שעה לכל מטר מעוקב שמוזרם, והיא המדד המרכזי להשוואה ולאיתור פוטנציאל. הערך תלוי בעיקר בגובה ההרמה ובמרחק ההולכה, ולכן נע בטווח רחב, לרוב בין כ-0.3 לכ-1.0 קילוואט שעה למטר מעוקב לשלב ההולכה והחלוקה, מעבר לאנרגיה שהושקעה בטיפול עצמו במכון. ערך גבוה מהצפוי לגובה ההרמה הנתון הוא דגל אדום שמצביע על נצילות משאבה נמוכה או על איבודי לחץ עודפים בקו.
כמה אנרגיה אפשר לחסוך במערכת השבת קולחין?
במערכת שלא עברה התייעלות מסודרת, סקר אנרגיה מאתר בדרך כלל פוטנציאל שימור של כ-10 עד 25 אחוז מצריכת החשמל, כמעט כולו במשאבות: שיפור נצילות, בקרת מהירות, אופטימיזציית נקודת עבודה והקטנת איבודי לחץ. בנוסף לשימור הקילוואט שעה, הסטת השאיבה למאגרים לשעות שפל בתעו"ז ותיקון כופל הספק מוזילים את חשבון החשמל בעשרות אחוזים נוספים מבחינה כספית. ההחזר על מנופי הבקרה והאופטימיזציה לרוב מהיר. הטווח המדויק תלוי בגיל המשאבות, בנצילותן ובמידת הבקרה הקיימת.
כמה זמן לוקח סקר אנרגיה במערכת קולחין ומה הוא כולל?
סקר אנרגיה במערכת השבת קולחין כולל איסוף נתוני צריכה וחשבונות חשמל, נתוני ספיקה וגבהי הרמה, סקירת תחנות השאיבה והמאגרים בשטח, מדידות במוקדי הצריכה הגדולים ובראשם משאבות ההולכה, בניית מאזן אנרגיה שמפרק את הצריכה למערכות וחישוב הצריכה הסגולית בקילוואט שעה למטר מעוקב, ודוח מסודר עם המלצות מתועדפות לפי החזר השקעה. משך הסקר תלוי במספר תחנות השאיבה ובהיקף המערכת, ובדרך כלל נמשך כמה שבועות מההתחלה ועד הדוח הסופי. הדוח בנוי לפי מבנה הפרקים שדורשות התקנות, כך שהוא עומד בדרישת ההגשה.
