מילון הנדסת מים ואנרגיה

חוקי הדמיות קובעים שבשינוי מהירות הסיבוב הספיקה משתנה ביחס ישר למהירות, העומד בריבוע המהירות וההספק בחזקה השלישית שלה.

נקודת הנצילות המקסימלית (BEP) היא הספיקה שבה עקום הנצילות של המשאבה מגיע לשיאו — שם היא צורכת הכי פחות חשמל לכל מ"ק, רועדת הכי פחות ונשחקת הכי לאט.

קוויטציה היא היווצרות בועות אדים בצד היניקה כשהלחץ המקומי יורד מתחת ללחץ האדים של המים, והתמוטטותן האלימה במאיץ — שמכרסמת מתכת, מורידה ספיקה ועומד ויוצרת רעש כמו חצץ.

הסניקה (דליבר) היא צד היציאה של המשאבה, שבו הנוזל יוצא בלחץ שהמשאבה יצרה; שם יושבים שסתום אל-חזור, שסתום הוויסות ומד הלחץ.

נקודת העבודה היא החיתוך בין עקום המשאבה (H–Q) לעקום המערכת — הספיקה והעומד שבהם המשאבה פועלת בפועל באתר נתון.

NPSH נדרש (NPSHr) הוא תכונה של המשאבה שהיצרן מודד ומפרסם — כמה עודף עומד יניקה מעל לחץ האדים היא דורשת כדי לא לקוות; NPSH זמין (NPSHa) הוא מה שהמערכת מספקת בפועל בכניסה למשאבה.

תיחול הוא מילוי גוף המשאבה וצינור היניקה במים וסילוק האוויר לפני ההתנעה, כי מאיץ צנטריפוגלי שמסתובב באוויר — הקל פי כ-800 ממים — מייצר לחץ זניח ואינו מסוגל למשוך מים.

עקומת המשאבה היא גיליון הביצועים של היצרן: ארבע עקומות מעל ציר ספיקה משותף — עומד (H-Q), נצילות (η-Q), הספק (P-Q) ו-NPSH נדרש — שמהן קוראים את כל הגדלים בכל נקודת עבודה.

נצילות משאבה היא היחס בין ההספק ההידראולי שהמשאבה מוסרת למים לבין ההספק שהיא קולטת; הנצילות הכוללת (wire-to-water) מכפילה בשרשרת גם את נצילות המנוע וממיר התדר.

תחנת שאיבה היא מתקן של משאבות, מנועים, שסתומים ובקרה שמעלה מים לגובה או מגביר לחץ ברשת: תחנת בוסטר, תחנת קידוח, תחנת הרמה או תחנת שאיבה במכון טיהור.

עקומת Q-H מתארת את העומד (H) שהמשאבה מייצרת בכל ספיקה (Q): היא יורדת תמיד — מעומד הסגירה בספיקה אפס ועד לספיקה המרבית שבה העומד צונח — ונקודת העבודה היא חיתוכה עם עקומת המערכת.

מהירות סגולית היא מדד צורה שמשלב סיבוב, ספיקה ועומד בנקודת ה-BEP — n_q = n·√Q/H^0.75 (סל"ד, מ"ק/שנייה, מטר) — וקובע את גיאומטריית המאיץ ואת אופי העקומות, לא את מהירות הסיבוב.

היניקה היא צד הכניסה של המשאבה, שבו הלחץ הוא הנמוך ביותר במערכת: תקציב הלחץ מתחיל בלחץ האטמוספרי (10.33 מ' בגובה פני הים) ופוחת בלחץ האדים, בהרמת היניקה ובחיכוך צינור היניקה.

עקומת המערכת מתארת את העומד שהצנרת דורשת בכל ספיקה: עומד סטטי קבוע (הפרש הגבהים) ועוד עומד חיכוך שגדל עם ריבוע הספיקה, ונקודת העבודה היא החיתוך שלה עם עקומת המשאבה.

בולם מכת לחץ הוא כלי לחץ סגור עם כרית אוויר דחוס מעל המים, המותקן ביציאת המשאבה: כשהמשאבה נעצרת והלחץ צונח הוא דוחף מים לקו במקום שייווצר ואקום, וכשהגל חוזר הכרית נדחסת וסופגת אותו.

מכת לחץ היא גל לחץ שנוצר כשעמודת מים נעה נבלמת במהירות — עצירת משאבה, נפילת מתח או סגירת שסתום — ונע בצינור במהירות הקול, כ-1,000–1,300 מ'/שנייה בפלדה.

יעילות אנרגטית בשאיבה היא היחס בין העבודה ההידראולית המועילה לחשמל שנכנס בלוח — הנצילות הכוללת (wire-to-water) — או במדד השדה: צריכה סגולית SEC = P₁/Q בקוט"ש למ"ק.

נצילות מנוע היא היחס בין ההספק המכני על הציר לחשמל שהמנוע צורך, והתקן IEC 60034-30-1 מדרג אותה בדרגות IE1 (בסיסי) עד IE5 (אולטרה-פרימיום).

צריכת אנרגיה סגולית (SEC) היא כמות החשמל הנדרשת להזרמת מטר מעוקב אחד — SEC = P₁/Q בקוט"ש/מ"ק — והיא המדד שמשווה תחנות בגדלים שונים ומתורגם ישירות לאגורות למ"ק.

טשע"ן הוא יחידת אנרגיה שמאפשרת לסכם חשמל ודלקים במספר אחד; פיזיקלית 1 טשע"ן = 41.868 GJ = 11,630 קוט"ש תרמי, אך לצורך התקנות הישראליות חשמל מומר לפי הנחיית משרד האנרגיה: 1 קוט"ש = 0.00021 טשע"ן.

הסטת עומסים היא העברת שאיבה משעות הפסגה של תעו"ז לשעות השפל — בתחנת מים: מילוי המאגר בלילה וצמצום השאיבה בין 17:00 ל-23:00 בקיץ.

מתנע רך הוא מתנע אלקטרוני שמעלה את המתח למנוע בהדרגה לאורך רמפה, כך שזרם ההתנעה יורד מפי 6–8 מזרם העבודה (בהתנעה ישירה) לכפי 3–4 מתכווננים, והצנרת נחסכת ממכת לחץ בהתנעה ובעצירה.

תעו"ז הוא תעריף החשמל של רשות החשמל שבו המחיר לקוט"ש משתנה לפי שעה ועונה — פסגה ושפל בלבד מאז ביטול הגבע ב-2023 — ונקבע לפי מתח החיבור בלבד, בלי הנחה לפי סוג צרכן.

ממיר תדר (מהפך תדר, VFD) משנה את תדר ההזנה למנוע ובכך את מהירות הסיבוב, ומזיז את כל עקומת המשאבה לפי חוקי הדמיות: Q ∝ n, H ∝ n², P ∝ n³.

אקוויפר החוף הוא מאגר מי התהום שמתחת למישור החוף של ישראל, שממנו שואבים בקידוחים תאגידי מים, אגודות חקלאיות ומפיקים פרטיים.

קידוח הוא בור עמוק שדרכו שואבים מי תהום מאקוויפר באמצעות משאבה טבולה או משאבת טורבינה אנכית, כשהעומד נקבע לפי המפלס הדינמי ולחץ ראש הקידוח.

התפלה היא הפיכת מי ים למי שתייה, בישראל בעיקר באוסמוזה הפוכה (RO), והמים המותפלים מגיעים לתאגידים ולאגודות דרך מערכת מקורות.

מקורות היא חברת המים הלאומית של ישראל: היא מפעילה את המוביל הארצי, קווי ההולכה הראשיים ומערכות האספקה האזוריות, ומוכרת מים בסיטונאות לתאגידים, לרשויות ולאגודות.

מאגר מים הוא נפח אחסון שמאזן בין קצב השאיבה לקצב הצריכה: המשאבות ממלאות אותו בקצב קבוע, והרשת שואבת ממנו לפי הביקוש, כולל רזרבה לכיבוי אש ולחירום.

לחץ אדים הוא הלחץ שבו המים מתחילים לרתוח בטמפרטורה נתונה: 2.34 kPa (0.24 מ') ב-20 °C, 4.25 kPa ב-30 °C, 7.38 kPa (0.75 מ') ב-40 °C ועד 101.3 kPa ב-100 °C.

לפי תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס"ד-2004, מיתקן שאיבה הצורך 150,000 קוט"ש בשנה ומעלה נבדק מחדש אחת ל-30 חודשים או אחרי 7,500 שעות עבודה — לפי המאוחר מביניהם.

ממונה אנרגיה ("אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה") הוא תפקיד חובה לפי תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת האנרגיה), התשנ"ד-1993, לכל צרכן שצריכתו השנתית עולה על 300 טון שווה-ערך נפט.

סקר אנרגיה רב-שנתי הוא חובה לפי תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע"ט-2018, לכל צרכן שצריכתו השנתית — חשמל ודלקים יחד — עולה על 1,250 טון שווה-ערך נפט.

ISO 50001:2018 הוא התקן הבינלאומי למערכת ניהול אנרגיה (EnMS): מדיניות, יעדים, מדידה, סקירת הנהלה ושיפור מתמיד במחזור תכנון-ביצוע-בדיקה-פעולה.

ISO 9906:2012 הוא התקן הבינלאומי לבדיקות קבלה של ביצועים הידראוליים במשאבות רוטודינמיות, והוא מגדיר דרגות דיוק (1, 2, 3) עם רצועות סבולת לספיקה, לעומד, להספק ולנצילות.

לפי תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע"ט-2018, חובת סקר האנרגיה חלה על כל צרכן שצריכתו השנתית — חשמל ודלקים יחד — עולה על 1,250 טשע"ן; בשטח הוא נקרא "גוף מבוקר".

תאגיד מים וביוב הוא חברה בבעלות רשות מקומית שהוקמה מכוח חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, מספקת מים ומסלקת ביוב בתחומה, ופועלת תחת פיקוח רשות המים שקובעת את תעריפיה.

NRW (Non-Revenue Water) הוא ההפרש בין כמות המים שהוזרמה לרשת לבין הכמות שחויבה — נזילות פיזיות, שגיאות מדידה ושימוש לא מורשה.