בקצרה: בריכה מקורה ומחוממת, מרכז ספורט עירוני או קאנטרי קלאב גדול חוצים את סף חובת הסקר (1,250 טון שווה ערך נפט, כ-6 מיליון קילוואט שעה בשנה) ואת סף הממונה (300 טון) בקלות, בגלל החימום וסילוק הלחות הרצופים. בבריכה מחוממת רוב האנרגיה הולכת לחימום המים ולפיצוי על אידוי, ובבריכה מקורה נוסף עומס סילוק הלחות. לכן המנוף הגדול ביותר הוא הפחתת האידוי, וכיסוי בריכה הוא ההמלצה הזולה והחזקה ביותר. אחריו: משאבת חום יעילה, בקרת מהירות ובדיקת נצילות על משאבות הסחזור, החזר חום ותאורת LED. נקודה קריטית: תיקון כופל הספק והסטת עומסים בתעו"ז חוסכים כסף אבל לא קילוואט שעה, ולכן הם אופטימיזציה כספית ולא שימור אנרגיה, ויש להציג אותם בנפרד. כל השאר במדריך הוא ההסבר. כל הסכומים ללא מע"מ.
למה סקר אנרגיה בבריכה שונה מסקטורים אחרים
בקניון או במשרד האנרגיה משרתת בעיקר נוחות אקלימית של אנשים, ובמחסן קירור היא משרתת חומר קר. בבריכת שחייה האנרגיה משרתת משהו אחר לגמרי: גוף מים גדול וחשוף, שמאבד חום כל הזמן ובעיקר דרך אידוי. כאן נמצא ההבדל המהותי. בניגוד למבנה אטום שמאבד חום בעיקר דרך הקירות, בריכה מחוממת מאבדת את רוב החום שלה דרך פני המים הפתוחים, והאידוי הזה הוא גם מקור איבוד החום וגם מקור הלחות שצריך אחר כך לסלק. שני העומסים האלה כרוכים זה בזה, ולכן כל פעולה שמפחיתה אידוי מצמצמת שני חשבונות בבת אחת.
מאפיין שני ייחודי הוא שמשאבות הסחזור והסינון פועלות ברציפות כדי לשמור על איכות המים, לרוב מסביב לשעון, ולרוב בהספק קבוע שאינו מותאם לעומס המתרחצים בפועל. זה הופך אותן למועמד מובהק לבקרת מהירות ולבדיקת נצילות, בדיוק כמו משאבות בתחנת שאיבה. מאפיין שלישי הוא שבבריכה מקורה האולם עצמו צריך מיזוג ובקרת לחות מתמדת, כדי למנוע התעבות ונזק למבנה, וזה עומס סמוי גדול שתלוי ישירות בקצב האידוי מהמים. ולבסוף, בבריכה יש לנו נכס נדיר: נפח המים החם עצמו הוא מאגר תרמי גדול, שאפשר לנצל לניהול ביקוש בתעו"ז.
מי חייב בסקר אנרגיה ובממונה אנרגיה
החובה נקבעת לפי צריכת האנרגיה השנתית, נמדדת בטון שווה ערך נפט. שני ספים רלוונטיים לבריכה ולמרכז ספורט מים:
| חובה | סף שנתי | בקירוב בחשמל | מה היא דורשת |
|---|---|---|---|
| מינוי ממונה אנרגיה | 300 טון שווה ערך נפט | ~1.5 מיליון קוט"ש | מעקב צריכה, איתור חריגות, קידום התייעלות |
| ביצוע סקר אנרגיה | 1,250 טון שווה ערך נפט | ~6 מיליון קוט"ש | סקר תקופתי (כל 4.5 שנים, או 6 עם ISO 50001) |
בריכה מקורה ומחוממת שפועלת כל השנה, מרכז ספורט עם כמה בריכות, או רשת מתקנים, חוצים את שני הספים בנוחות בגלל החימום וסילוק הלחות הרצופים. בריכה עונתית בודדת לא תמיד חוצה את הסף לבדה, אבל היא כמעט תמיד חלק מגוף גדול יותר, עירייה, מתנ"ס או רשת, שנמדד ברמת כלל המתקנים. בריכה עירונית שייכת לעירייה, שהיא גוף מבוקר, ולכן נכנסת לחובת הסקר והיישום ברמת הרשות. את חובת הממונה אפשר למלא בעובד פנימי או בממונה אנרגיה במיקור חוץ, פתרון נפוץ אצל רשתות ספורט ומתנ"סים. כדי לבדוק במהירות אם אתם חוצים את הסף, אפשר להשתמש במחשבון חובת סקר אנרגיה.
מפת צריכת האנרגיה של בריכת שחייה
לפני שמדברים על חיסכון צריך לדעת לאן הולכת האנרגיה. הפילוח משתנה מאתר לאתר לפי האם הבריכה מקורה או פתוחה, האם החימום חשמלי או בדלק, טמפרטורת המים ושעות הפעילות, אבל סדר הגודל הטיפוסי בבריכה מקורה ומחוממת הוא:
| מערכת | חלק מחשבון האנרגיה | מאפיין |
|---|---|---|
| חימום מי הבריכה ופיצוי על אידוי | 30-50% | הצרכן השולט, מושפע ישירות מאידוי, כיסוי בריכה הוא המנוף הגדול |
| מיזוג, אוורור וסילוק לחות (אולם מקורה) | 15-30% | עומס לחות סמוי מהאידוי, מועמד מובהק להחזר חום |
| משאבות סחזור וסינון | 10-20% | פועלות ברציפות, מועמד מובהק לבקרת מהירות ולבדיקת נצילות |
| חימום מים חמים סניטריים (מקלחות) | 8-15% | תלוי בעומס המתרחצים, מועמד למשאבת חום ולהחזר חום |
| תאורה (אולם ותת-מימית) | 4-8% | חיסכון קל ומהיר דרך LED ובקרה |
| טיפול במים וציוד עזר | 2-5% | כלורינציה, UV, בקרה ומערכות נשנוש |
שתי הערות חשובות לקריאת הטבלה. הראשונה: הפילוח כאן הוא נתח מסך האנרגיה, חשמל ודלק לחימום יחד. אם החימום הוא בגז או בסולר, הוא מופיע בחשבון הדלק ולא בחשמל, והתמונה החשמלית הטהורה נשלטת אז על ידי משאבות הסחזור, סילוק הלחות והתאורה. השנייה: חימום המים ופיצוי האידוי כרוכים זה בזה, כי רוב החום שצריך להוסיף הולך בעצם לכסות על מה שהתנדף. לכן המסקנה ברורה, פוטנציאל החיסכון הגדול ביותר יושב בצומת של האידוי, החימום וסילוק הלחות, ולא בצרכנים הקטנים.
הפחתת אידוי וחימום — הזכייה הגדולה
מאחר שחימום המים ופיצוי האידוי הם רוב החשבון, כל שיפור שם שווה הרבה. שלושה מנופים מרכזיים חוסכים כאן אנרגיה אמיתית:
- כיסוי בריכה (Pool Cover): עיקר איבוד החום בבריכה מחוממת הוא דרך אידוי מפני המים, לא דרך הדפנות. כיסוי תרמי על פני המים בשעות שאין בהן רחצה מפחית את האידוי בכ-50 עד 70 אחוז, וכך חוסך גם את אנרגיית החימום שפיצתה על האידוי וגם, בבריכה מקורה, את עומס סילוק הלחות. זו לרוב ההמלצה עם ההחזר הטוב ביותר בכל בריכה, בעלות נמוכה יחסית.
- משאבת חום לחימום (Heat Pump): משאבת חום מספקת חום ביחס תפוקה של בערך פי 4 עד 6 מהחשמל שהיא צורכת, לעומת דוד חשמלי שנותן יחס של בערך אחד. החלפת חימום ישיר במשאבת חום חוסכת אנרגיה ראשונית וכסף רבים. נקודה מקצועית שחשוב להציג נכון: אם משאבת החום מחליפה דוד גז או סולר, היא מורידה אנרגיה ראשונית ועלות אך עשויה להוסיף קילוואט שעה לחשמל, ויש לתעד זאת בבירור בדוח.
- אופטימיזציית טמפרטורה ובקרה: כל מעלה מיותרת בטמפרטורת המים מגדילה את האידוי ואת החימום. הקפדה על נקודת עבודה נכונה, הורדת טמפרטורה מבוקרת בשעות סגירה, ובקרה חכמה של החימום, חוסכים בלי כל השקעה כמעט. גם בידוד טוב של צנרת החימום והמאגרים נספר כאן.
משאבות הסחזור — לב המים, ולב הבזבוז
משאבות הסחזור והסינון הן הצרכן החשמלי הרציף ביותר בבריכה, ולרוב גם המקום שבו מסתתר בזבוז שקט. הסיבה פשוטה: הן תוכננו לעומס שיא ולספיקת סחזור מלאה, אבל פועלות כך כל הזמן, גם בשעות שבהן הבריכה ריקה. שני מנופים מרכזיים כאן:
בקרת מהירות (VSD). כונן תדר מתאים את ספיקת הסחזור לעומס בפועל, ומאט את המשאבה בשעות עומס נמוך. לפי חוקי הדמיון, הספק המשאבה יורד ביחס מעוקב למהירות, כך שהפחתה של 20 אחוז במהירות חוסכת בערך חצי מההספק. בבריכה שפועלת מסביב לשעון זה חיסכון גדול ומתמשך. את העיקרון אפשר לראות במחשבון חוקי הדמיון.
בדיקת נצילות. משאבת סחזור גדולה מדי, בלויה, או שעובדת הרחק מנקודת הנצילות המיטבית שלה, שורפת חשמל מיותר בלי שאיש ישים לב, כי הספיקה עדיין נראית תקינה. בדיקת נצילות לפי ISO 9906 מודדת כמה הספק המשאבה באמת מנצלת ביחס להספק החשמלי, ומגלה אם כדאי לכוונן, לקצץ מאיץ או להחליף. זו אותה מתודולוגיה שמופעלת על משאבות בתחנת שאיבה, ובבריכה היא לרוב ההמלצה הראשונה בצד החשמלי. פירוט מלא בעמוד בדיקת נצילות משאבות.
סילוק לחות, החזר חום ותאורה — חיסכון משלים
אחרי האידוי והמשאבות, כמה מערכות נוספות מציעות החזר טוב, בעיקר בבריכה מקורה.
סילוק לחות והחזר חום. מערכת האוורור באולם מקורה מוציאה אוויר חם ולח ומכניסה אוויר חיצוני שצריך לחמם מחדש. מערכת עם החזר חום מנצלת את החום של האוויר היוצא כדי לחמם את הנכנס, וחוסכת חלק גדול מאנרגיית החימום של האולם. כיסוי הבריכה משלים את זה, כי הוא מפחית מלכתחילה את הלחות שצריך לסלק. במערכות מתקדמות אפשר אף להזרים את החום שמסולק מהאוויר חזרה לחימום מי הבריכה.
תאורה. מעבר לתאורת LED באולם ובתאורה התת-מימית מפחית את הספק התאורה בכ-50 עד 70 אחוז ביחס לטכנולוגיות ישנות, ומאריך מאוד את חיי הנורות, מה שחשוב במיוחד בתאורה תת-מימית שיקר להחליף. בקרת תאורה לפי שעות פעילות חוסכת עוד.
מים חמים סניטריים. המקלחות הן צרכן חום משמעותי שתלוי בעומס המתרחצים. אפשר לחמם אותן ביעילות עם משאבת חום או להחזיר אליהן חום ממערכת סילוק הלחות, ולהוסיף מגבילי זרימה שמפחיתים גם מים וגם את החום שנדרש לחמם אותם.
כופל הספק ואיכות חשמל — חיסכון כספי, לא קילוואט שעה
בריכה ומרכז ספורט עמוסים בעומסים השראתיים: מנועי משאבות הסחזור, מאווררי המיזוג ומשאבות החום. עומסים כאלה מושכים מהרשת הספק ראקטיבי, שמוריד את כופל ההספק. כשכופל ההספק יורד מתחת לסף, חברת החשמל מחייבת תוספת על ההספק הראקטיבי. התקנת סוללת קבלים לתיקון כופל הספק מעלה את הכופל ומבטלת את התוספת הזו.
חשוב מאוד להבין: תיקון כופל הספק חוסך כסף בחשבון, אבל הוא כמעט לא משנה את צריכת הקילוואט שעה. לכן הוא נחשב אופטימיזציה כספית, ולא שימור אנרגיה. אותו עיקרון חל על איכות חשמל בכלל: הרמוניות מכונני התדר של משאבות הסחזור והמיזוג, וסטיות מתח, יכולות לגרום לקנסות ולבלאי מוקדם, וסקר איכות חשמל לפי EN 50160 מאתר אותן. את הפוטנציאל הכספי של תיקון כופל הספק אפשר לאמוד במחשבון איכות חשמל, והנושא כולו מוסבר במדריך תיקון כופל הספק.
תעו"ז וניהול ביקוש — נפח המים כמאגר אנרגיה
תעריף החשמל בישראל משתנה לפי שעה ולפי עונה (תעו"ז), ושעות השיא יקרות משמעותית משעות השפל. לבריכה יש כאן יתרון נדיר: נפח המים החם הוא מאגר תרמי גדול. אפשר להעמיק מעט את החימום בשעות השפל הזולות ולהרפות בשעות השיא היקרות, ואפשר לרכז את עיקר הסחזור והסינון בשעות הזולות, ככל שאיכות המים מאפשרת. כך מזיזים חלק מהעומס משעה יקרה לשעה זולה. את ההיגיון אפשר לבחון במחשבון הסטת עומסים ולפי מבנה תעריף תעו"ז 2026.
חשוב לזכור, כמו בכופל ההספק: הזזת עומס משעה יקרה לשעה זולה לא מורידה קילוואט שעה, היא רק מוזילה את מחירה. זו אופטימיזציה לגיטימית וחשובה למנהל המתקן, אך מקומה נפרד מהמלצות שימור האנרגיה. למעשה, העמקת חימום בשפל יכולה אפילו להוסיף מעט קילוואט שעה, ועדיין להיות כדאית כספית, ולכן חשוב לתעד אותה כחיסכון כספי בלבד.
שימור אנרגיה מול אופטימיזציה כספית — איך לא לבלבל
זו הנקודה המקצועית החשובה ביותר במדריך, וגם המקום שבו סקרים רבים שוגים. הרגולציה של סקר אנרגיה מודדת שימור אנרגיה, כלומר הפחתת צריכת הקילוואט שעה, ולא חיסכון כספי. לכן מותר וצריך להפריד בין שני סוגי המלצות:
| שימור אנרגיה (קוט"ש) | אופטימיזציה כספית (₪ בלבד) |
|---|---|
| כיסוי בריכה להפחתת אידוי | תיקון כופל הספק |
| בקרת מהירות (VSD) ובדיקת נצילות למשאבות הסחזור | הסטת עומסים בתעו"ז (חימום וסחזור בשפל) |
| משאבת חום יעילה לחימום ולמים החמים | הפחתת שיא ביקוש |
| החזר חום במערכת סילוק הלחות והאוורור | |
| תאורת LED ובקרת תאורה | |
| אופטימיזציית טמפרטורה ובידוד צנרת |
שתי העמודות חשובות למנהל, אבל הן לא אותו דבר, וערבוב ביניהן יוצר שתי בעיות. הראשונה היא רגולטורית: אם מנפחים את חיסכון האנרגיה המדווח בעזרת חיסכון כספי שאינו מוריד קילוואט שעה, הדוח לא עומד בכוונת התקנות. השנייה היא ניהולית: המנהל מקבל תמונה מעוותת של היכן באמת פוחתת הצריכה. סקר מקצועי מציג את חיסכון הקילוואט שעה לחוד, מתעדף את ההמלצות הכדאיות לפי החזר השקעה (הקריטריון בתקנות הוא בדרך כלל החזר של עד שלוש שנים), ומציג את האופטימיזציה הכספית כשכבה נפרדת ושקופה.
איך מתנהל סקר אנרגיה בבריכה ובמרכז ספורט
סקר מסודר בבריכה ובמרכז ספורט מים עובר חמישה שלבים. ראשית, איסוף נתונים: חשבונות חשמל ודלק של שלוש שנים, פרופיל צריכה לפי שעה אם קיים, נתוני נפח המים וטמפרטורות העבודה, רשימת משאבות הסחזור ומערכות החימום וסילוק הלחות, ושעות הפעילות. שנית, סקירת שטח: מעבר על חדר המכונות, על מערכת הסחזור והסינון, על החימום וסילוק הלחות, על מצב הכיסוי והבידוד, ותיעוד תנאי העבודה בפועל. שלישית, מדידות במוקדי הצריכה הגדולים, בעיקר משאבות הסחזור, מערכת החימום והלוחות הראשיים, כולל בדיקת נצילות למשאבות. רביעית, מאזן אנרגיה שמפרק את הצריכה השנתית למערכות ומאמת אותה מול החשבונות, עם דגש על אומדן איבוד האידוי. וחמישית, דוח מסודר לפי מבנה הפרקים שדורשות התקנות, עם המלצות מתועדפות לפי החזר השקעה.
את תרגום החיסכון בקילוואט שעה לכסף, כשמדובר באומדן קדימה, עושים לפי המתח של המתקן: מרכז ספורט גדול או בריכה מקורה בדרך כלל מחוברים במתח גבוה, ולכן התעריף המשוער הוא כ-0.40 שקל לקילוואט שעה ללא מע"מ, ואתר קטן יותר במתח נמוך כ-0.50 שקל לקילוואט שעה ללא מע"מ. כשמדובר בכמה החשמל באמת עלה, לוקחים את הסכום מחשבונות החשמל האמיתיים ולא מתעריף משוער. בכל מקרה, כל הסכומים שמוצגים ללקוח הם ללא מע"מ. המבנה המלא של דוח סקר אנרגיה, פרק אחר פרק, מפורט בהמדריך המלא לסקר אנרגיה.
צ'קליסט למנהל אנרגיה של בריכה ומרכז ספורט מים
- בדקו אם המתקן או הרשות חוצים את סף הסקר (כ-6 מיליון קוט"ש בשנה) ואת סף הממונה (כ-1.5 מיליון קוט"ש), והאם מונה ממונה אנרגיה כנדרש.
- התחילו מהאידוי: ודאו שיש כיסוי בריכה ושהוא בשימוש בשעות סגירה, זה המנוף הזול ביותר שמשפיע גם על החימום וגם על הלחות.
- בדקו את החימום: האם הוא מבוסס משאבת חום בעלת COP גבוה, והאם טמפרטורת המים מכוונת נכון ולא גבוהה מהנדרש.
- בדקו אם יש בקרת מהירות (VSD) על משאבות הסחזור, ובצעו בדיקת נצילות כדי לאתר משאבות בלויות או גדולות מדי.
- באולם מקורה, ודאו שמערכת סילוק הלחות כוללת החזר חום, ושהיא מתואמת עם הכיסוי שמפחית את הלחות מלכתחילה.
- עברו את התאורה, כולל התת-מימית, ל-LED עם בקרה לפי שעות פעילות.
- בדקו את כופל ההספק. אם הוא מתחת לסף, תיקון כופל הספק מבטל תוספת בחשבון, אבל סווגו אותו כחיסכון כספי ולא כשימור אנרגיה.
- נצלו את נפח המים החם כמאגר תרמי לחימום ולסחזור בשעות שפל, הכול כחיסכון כספי נפרד.
- דרשו דוח שמפריד בבירור בין חיסכון בקילוואט שעה לבין חיסכון בכסף, ומתעדף המלצות לפי החזר השקעה.
שאלות נפוצות
האם בריכת שחייה או מרכז ספורט חייב בסקר אנרגיה?
בריכת שחייה או מרכז ספורט מים שצריכת האנרגיה השנתית שלו עוברת את הסף של 1,250 טון שווה ערך נפט, שהם בקירוב 6 מיליון קילוואט שעה בשנה, חייב לבצע סקר אנרגיה לפי תקנות מקורות אנרגיה. בריכה מקורה ומחוממת שפועלת כל השנה, מרכז ספורט עירוני או קאנטרי קלאב גדול, חוצים את הסף בקלות בגלל החימום וסילוק הלחות הרצופים. בריכה עונתית בודדת לא תמיד חוצה את הסף לבדה, אבל היא כמעט תמיד חלק מגוף גדול יותר, עירייה או רשת, שחייב בסקר ברמת כלל המתקנים. יש להבחין בין חובת ביצוע הסקר, שחלה על כל צרכן מעל הסף, לבין חובת יישום ההמלצות, שחלה רק על גוף מבוקר או נתמך ציבורי.
מתי בריכה או מרכז ספורט חייב למנות ממונה אנרגיה?
חובת מינוי ממונה אנרגיה חלה כבר מסף נמוך יותר, 300 טון שווה ערך נפט לשנה, בערך רבע מסף הסקר. בריכה מקורה ומחוממת, מרכז ספורט עם כמה בריכות, או רשת מתקנים, חוצים את הסף הזה ולכן חייבים למנות ממונה אנרגיה שאחראי על מעקב הצריכה, איתור חריגות וקידום התייעלות. אפשר למנות ממונה פנימי או לשכור שירות ממונה אנרגיה במיקור חוץ, מה שנפוץ אצל רשתות ספורט ומתנ"סים שמפעילים כמה מתקנים תחת ממונה אחד.
איפה נמצא החיסכון הגדול ביותר בבריכת שחייה?
בבריכת שחייה מחוממת רוב האנרגיה הולכת לחימום המים ולפיצוי על אידוי, ובבריכה מקורה נוסף עליהם עומס סילוק הלחות והמיזוג של האולם. לכן החיסכון הגדול ביותר מגיע מהפחתת האידוי, וכיסוי בריכה הוא המנוף היחיד והזול ביותר שמשפיע גם על החימום וגם על הלחות בבת אחת. אחריו באים משאבת חום יעילה לחימום, בקרת מהירות ובדיקת נצילות על משאבות הסחזור שפועלות ברציפות, החזר חום ממערכת סילוק הלחות, ותאורת LED. בבריכה חשמלית בלבד, התמונה החשמלית נשלטת על ידי משאבות הסחזור, סילוק הלחות והתאורה.
האם כיסוי בריכה באמת חוסך אנרגיה?
כן, כיסוי בריכה הוא לרוב ההמלצה היחידה עם ההחזר הטוב ביותר בכל בריכה מחוממת. עיקר איבוד החום בבריכה מחוממת אינו דרך הדפנות אלא דרך אידוי המים מהפנים הפתוחים. כיסוי תרמי על פני המים בשעות שאין בהן רחצה מפחית את האידוי בכ-50 עד 70 אחוז, וכך חוסך גם את אנרגיית החימום שהלכה לפצות על האידוי וגם, בבריכה מקורה, את עומס סילוק הלחות שהאידוי יוצר. זו השקעה נמוכה יחסית עם החזר מהיר, ולכן היא כמעט תמיד ההמלצה הראשונה בסקר.
האם משאבת חום נחשבת שימור אנרגיה?
משאבת חום מספקת חום ביחס תפוקה של בערך פי 4 עד 6 מהחשמל שהיא צורכת, ולכן היא חוסכת אנרגיה ראשונית וגם כסף. אם היא מחליפה דוד חימום חשמלי, היא גם מורידה ישירות את צריכת הקילוואט שעה. אם היא מחליפה דוד גז או סולר, היא מעבירה את החימום מדלק לחשמל, ולכן היא מורידה אנרגיה ראשונית ועלות אך עשויה להוסיף קילוואט שעה לחשמל, ויש לתעד את זה בבירור בדוח. בכל מקרה זו אחת ההמלצות החזקות בבריכה, אבל חשוב להציג נכון מול מה היא נמדדת.
האם תיקון כופל הספק נחשב חיסכון אנרגיה?
לא במובן של שימור אנרגיה. תיקון כופל הספק והסטת עומסים בתעו"ז חוסכים כסף בחשבון החשמל, אבל הם כמעט לא מורידים את צריכת הקילוואט שעה עצמה. לכן בסקר אנרגיה תקני הם מסווגים כאופטימיזציה כספית תפעולית, בנפרד מהמלצות שימור האנרגיה שמודדות חיסכון בקילוואט שעה. שני סוגי החיסכון חשובים למנהל המתקן, אבל אסור לערבב ביניהם בדוח, כי הרגולציה מודדת שימור אנרגיה ולא חיסכון כספי.
איך נמדד החיסכון בכסף, ובאיזה תעריף?
חיסכון אנרגיה נמדד קודם כל בקילוואט שעה, ורק אחר כך מתורגם לכסף. את התרגום לכסף לאומדן קדימה עושים לפי המתח של המתקן: מרכז ספורט גדול או בריכה מקורה בדרך כלל במתח גבוה, ולכן התעריף המשוער הוא כ-0.40 שקל לקילוואט שעה ללא מע"מ, ואתר קטן יותר במתח נמוך כ-0.50 שקל לקילוואט שעה ללא מע"מ. את העלות בפועל, כשמדובר בכמה החשמל באמת עלה, לוקחים מחשבונות החשמל האמיתיים. כל הסכומים שמוצגים ללקוח הם תמיד ללא מע"מ.
