נתוני המערכת והמשאבה
להשוואת נקודת העבודה מול נקודת היעילות המיטבית. השאירו 0 אם לא ידועה.
הזינו את העומד הסטטי, נקודת תכן של המערכת ושתי נקודות מעקומת המשאבה, וקבלו את נקודת העבודה האמיתית (חיתוך העקומות), את החלק הסטטי מול החיכוך, את תוספת הספיקה ממשאבה שנייה במקביל, ואת המרחק מ-BEP.
להשוואת נקודת העבודה מול נקודת היעילות המיטבית. השאירו 0 אם לא ידועה.
המחשבון נותן הערכה מהירה של נקודת העבודה. ספיקה נמוכה מהצפוי, צריכת חשמל גבוהה, רעידות או משאבה שעובדת רחוק מ-BEP, כל אלה נבדקים בשטח. מהנדס מים ואנרגיה מודד את הספיקה, העומד וההספק בפועל, מחשב את היעילות והצריכה הסגולית האמיתית, ומציע אם כדאי לכוונן, לקצץ מאיץ, להוסיף VFD או להחליף משאבה. השאירו פרטים ואחזור עם הצעה מותאמת.
אפשר גם ישירות: 050-885-5593 · [email protected]
איך לקרוא את התוצאה ומה עומד מאחורי החישוב.
נקודת העבודה היא הספיקה והעומד שבהם המשאבה פועלת בפועל לאחר התקנתה במערכת. היא נקבעת מחיתוך שתי עקומות: עקומת המשאבה (Q-H), שיורדת ככל שהספיקה עולה, ועקומת המערכת, שעולה ככל שהספיקה עולה. המשאבה תמיד מתייצבת בנקודה אחת ויחידה, החיתוך בין השתיים. אם נקודה זו רחוקה מנקודת היעילות המיטבית של המשאבה (BEP), המשאבה תעבוד ביעילות נמוכה, בשחיקה מואצת וברעידות, ולעיתים תצרוך חשמל רב מהנדרש. זו הסיבה ששווה לבדוק את נקודת העבודה האמיתית בשטח.
עקומת המערכת מתארת כמה עומד דרושה המערכת בכל ספיקה. היא מורכבת משני חלקים: עומד סטטי, שהוא הפרש הגבהים ודרישת הלחץ ואינו תלוי בספיקה, וחלק חיכוך, שגדל ביחס לריבוע הספיקה. הנוסחה היא H_sys = H_static + k·Q². מערכת שנשלטת בעיקר ע"י חיכוך (קווים ארוכים, קוטר קטן, עקומה תלולה) מתאימה מאוד לבקרת מהירות VFD, כי הורדת מהירות חוסכת הרבה, אך דווקא בה תוספת משאבה במקביל קטנה. מערכת שנשלטת ע"י עומד סטטי (הרמה לגובה רב, עקומה מתונה) מגבילה את הטווח של VFD, כי המשאבה לא יכולה לרדת מתחת לעומד הסטטי, אך בה תוספת משאבה במקביל גדולה יותר. בכל מקרה כדאי לאמת את עקומת המערכת בפועל.
כשמפעילים שתי משאבות זהות במקביל, עקומת המשאבה המשולבת נותנת ספיקה כפולה רק באותו עומד. אבל כשהספיקה עולה, עקומת המערכת עולה גם היא (יותר חיכוך), ולכן נקודת העבודה החדשה מתקבלת בעומד גבוה יותר ובספיקה נמוכה מפי שניים. ככל שעקומת המערכת תלולה יותר (חלק החיכוך גדול), תוספת הספיקה קטנה יותר, לעיתים 20 עד 40 אחוז בלבד. ככל שהעקומה מתונה יותר (נשלטת ע"י עומד סטטי, חיכוך נמוך), התוספת גדולה יותר ויכולה להתקרב לכפל. בנוסף, כל אחת מהמשאבות נדחפת לעבוד הרחק משמאל ל-BEP, ביעילות נמוכה ובשחיקה גבוהה. לכן הוספת משאבה במקביל היא לא תמיד הפתרון, וצריך לבחון אותה מול עקומת המערכת בפועל.
העומד הסטטי הוא הפרש הגבהים בין מפלס המקור למפלס היעד, ועוד כל דרישת לחץ ביעד. נקודת תכן של המערכת היא הספיקה הרצויה והעומד הכולל בה (כולל חיכוך), ואפשר לאמוד אותה ממדידה בשטח או ממחשבון אובדן עומד בצנרת. שתי הנקודות מעקומת המשאבה לקוחות מגיליון הנתונים של היצרן: עומד הסגירה הוא העומד בספיקה אפס, ונקודת העבודה המדורגת היא ספיקה ועומד כלשהם על העקומה, רצוי בקרבת אזור העבודה. ספיקת ה-BEP מופיעה גם היא בגיליון, בנקודת היעילות הגבוהה ביותר.
לא. המחשבון מקרב את עקומת המשאבה לפרבולה משתי נקודות, ואת המערכת לעומד סטטי ועוד חיכוך ריבועי. זה מצוין לתכנון, לבחירת משאבה ולבדיקת היתכנות, אבל עקומה אמיתית, אביזרים, בלאי וקוטר משוחק יכולים להזיז את נקודת העבודה. בדיקת נצילות בשטח, לפי תקן ISO 9906, מודדת את הספיקה, העומד וההספק החשמלי בפועל, מחשבת את היעילות והצריכה הסגולית האמיתית, ומגלה אם המשאבה עובדת רחוק מ-BEP או שחוקה. זו הדרך לדעת בוודאות אם כדאי לכוונן, לקצץ מאיץ, להוסיף VFD או להחליף משאבה.
אם המערכת נשלטת ע"י חיכוך והמשאבה גדולה מהנדרש, VFD הוא לרוב הפתרון היעיל ביותר, כי הורדת מהירות מקטינה ספיקה, עומד וההספק (ההספק יורד בחזקה שלישית של המהירות). אם נקודת העבודה קבועה ויציבה והמשאבה גדולה רק במעט, קיצוץ מאיץ הוא פתרון זול וקבוע. אם המשאבה רחוקה מאוד מ-BEP, ישנה או שחוקה, לרוב עדיף להחליף אותה למשאבה שה-BEP שלה תואם לנקודת העבודה. הבחירה תלויה בצורת עקומת המערכת, ביציבות הביקוש ובמצב המשאבה, ולכן כדאי לבסס אותה על מדידה בשטח ולא רק על הקטלוג.