לאן הולך ה-COP
מהגבול התיאורטי של המים והסביבה ועד המספר שהמונה רואה. כל שלב הוא הפסד אחר.
צ'ילר אחד · כל הכפתורים
משנים את מזג האוויר, את טמפ' האספקה, את המדחס ואת הגז, ורואים שלושה מספרים זזים: ה-COP שהצ'ילר עושה עכשיו, ה-COPcorr שמשרד האנרגיה רואה אחרי התיקונים של ת"י 5813, וה-COP שהיה לאותה מכונה בתנאי הייחוס באמת.
מהגבול התיאורטי של המים והסביבה ועד המספר שהמונה רואה. כל שלב הוא הפסד אחר.
מחזור הגז החי על כיפת הרוויה של R134a.
02 ת"י 5813 חלק 2 · תקנות תשע"ג-2013
הבדיקה התקופתית מודדת COP בתנאי היום ואז מתקנת אותו לתנאי ייחוס: 35°C סביבה במקורר-אוויר, 30°C מי עיבוי נכנסים במקורר-מים, 7°C מי אספקה. הרעיון נכון. אבל המקדמים בטבלאות מחזירים פחות ממה שהפיזיקה לוקחת, ולכן אותה מכונה מקבלת ציון שונה באפריל ובאוגוסט.
Qe = 1.16 × V̇ × (Tin − Tout)סעיף 5.1.1 · 1.16 ולא 1.1631COPavr = Qe,avr ÷ Pin,chממוצע של ≥4 תפוקות · הספק בלי משאבותCOPcorr = COPavr × Xt × Xtwבמים: Xt_CO במקום XtCOPcorr ≥ max(R, 2.4 | 4.0)R = הרגרסיה שבתוספת לתקנות · בפועל קובעת הרצפההמקדם נשלף בממוצע המעוגל לעשירית מעלה, באינטרפולציה לינארית בין שורות. מחוץ לטווח אין מקדם, ואין בדיקה.
03 מדחסים
כולם דוחסים גז, אבל כל משפחה נכשלת במקום אחר. לסקרול ולבורג יש יחס נפחים בנוי: ביום קר הם דוחסים יותר מהצורך, ביום חם פחות. הצנטריפוגלי חי על מפה של ספיקה וגובה: בעומס נמוך מול הרמה גבוהה הוא מתקרב לנחשול. ההבדל הגדול מופיע בעומס חלקי, ושם הצ'ילר עובד רוב שעות השנה.
IPLV = 0.01·A + 0.42·B + 0.45·C + 0.12·D. המשקלים אומרים את זה במפורש: עומס מלא שווה אחוז אחד מהשנה. כל סוג מחושב עם הגז הנפוץ שלו.
04 גזי קירור
הגז קובע את רמות הלחץ, את גודל המדחס לכל טון, את טמפ' הפריקה ואת התקרה של יעילות המחזור. הטבלה מחשבת את כל הגזים על אותן טמפ' רוויה של המכונה שבסימולטור (5.0 / 49.0°C), עם משוואת מצב Peng-Robinson.
COP מחזור = מחזור אידיאלי עם דחיסה איזנטרופית, יחסי לגז הנבחר. נפח קירור = קירור לכל מ"ק יניקה, יחסי ל-R134a: ככל שגבוה יותר, המדחס קטן יותר. GWP לפי IPCC AR4 (בסיס תיקון קיגלי); ל-HFO לפי AR5.
הנקודה הקריטית של CO₂ היא 31°C. ביום של 35°C אין במה לעבות: הגז מתקרר בלחץ של 90–100 בר בלי להפוך לנוזל, ושסתום ההתפשטות זורק הרבה מהקירור. זה מחזור טרנס-קריטי.
מה עוזר: מפלט (ejector) או דחיסה מקבילה מחזירים כ-10–20%, וקירור אדיאבטי של מצנן הגז מוריד כמה מעלות. איפה זה מצטיין: משאבות חום למים חמים, אקלים קר, קירור מסחרי. במיזוג נוחות בישראל הוא עדיין לא מתחרה ב-HFO או באמוניה.
האות היא רעילות (A נמוכה, B גבוהה), הספרה היא דליקות (1 לא דליק, 2L דליק מעט, 3 דליק מאוד). R1234ze ו-R32 הם A2L, פרופאן A3, אמוניה B2L. כל דרגה משנה את דרישות חדר המכונות, החיישנים והאוורור.
תיקון קיגלי לפרוטוקול מונטריאול מקטין בהדרגה את ה-HFC. צ'ילרים חדשים עוברים ל-R1234ze, R1233zd ו-R513A במדחסים בורגיים וצנטריפוגליים, ול-R454B ו-R32 בסקרול. טבעיים: פרופאן, אמוניה ו-CO₂, לפי היישום.
בתערובת עם גלישה (R407C כ-6K) טמפ' הרוויה זזה לאורך המאייד, וקשה למדוד על-חימום. בגז בלחץ נמוך (R1233zd, R123) המאייד מתחת לאטמוספרה ואוויר ולחות נכנסים פנימה, ולכן צריך יחידת ניקוז (purge). בגז בלחץ גבוה (R410A, R32) הצנרת קטנה והציוד דחוס.
05 מעגלים
מעגל הגז הוא הראשוני: הוא מייצר את הקור. המים (או הגליקול) הם הקרר המשני: הם נושאים את הקור ללקוח. בתעשייה קוראים לזה "קרר משני": מים, גליקול, תמלחת.
משאבה ראשונית בספיקה קבועה דרך הצ'ילר, משאבה משנית בספיקה משתנה ללקוח, וביניהן צינור מגשר קצר וחסר התנגדות. הצינור הזה הוא גלאי האמת של המערכת: כיוון הזרימה בו מספר מה קורה.
משאבה אחת עם ממיר, ספיקה משתנה דרך המאייד ומעקף שמבטיח ספיקה מינימלית. חוסך שאיבה, אבל רק עם צ'ילר שמאשר ספיקה משתנה ובקרה טובה.
הכפתורים כאן מחוברים לסימולטור למעלה.
| המעגל | מתאים ל | מה נדרש מהצ'ילר | מה לבדוק בשטח |
|---|---|---|---|
| ראשוני בלבד, ספיקה קבועה | צ'ילר יחיד, מתקן קטן, תהליך | כלום מיוחד | ΔT קטן בעומס חלקי, אנרגיית שאיבה מבוזבזת |
| ראשוני-משני | כמה צ'ילרים, מבנים גדולים וישנים | כלום מיוחד, כל צ'ילר בספיקה קבועה | כיוון הזרימה בצינור המגשר, ΔT אצל הלקוח |
| ראשוני משתנה | מתקנים חדשים, חיסכון בשאיבה | מאייד שמאשר ספיקה משתנה: מינימום כ-40–60% וקצב שינוי עד כ-10% לדקה | מעקף מינימום, מד ספיקה אמין, רצף הפעלת צ'ילרים |
06 עיבוי מים
מגדל קירור מקרר מים בעזרת אידוי, ולכן הוא רואה את הטמפ' הרטובה ולא את היבשה. ההפרש בין המים היוצאים מהמגדל לטמפ' הרטובה נקרא גישה (approach); ההפרש בין מי העיבוי החמים לקרים נקרא טווח (range). במקורר-מים הצ'ילר מעבה כ-5–8 K מעל מי העיבוי, במקורר-אוויר כ-13–16 K מעל האוויר, וזה ההבדל הגדול ב-COP.
07 מה לא שאלת
התפוקה היא הפרש בין שתי טמפרטורות. חיישן של ±0.2°C על ΔT של 2.5 K הוא כבר ±11% על התפוקה. ההספק מדויק ל-±2% מהנקוב, ובחצי עומס זה ±4%.
התקן מחשב תפוקה עם 1.16, הקבוע של מים. לתמיסת גליקול קיבולת חום נפחית נמוכה יותר, ולכן הבדיקה הרגילה מנפחת את ה-COP.
בחירת MEG או MPG בסימולטור מעדכנת כאן. חישוב הנדסי מדויק משתמש ב-ρ·cp האמיתי של התמיסה.
Pin,ch הוא הספק היחידה בלבד. אם מד ההספק יושב על לוח שמזין גם את משאבת המים הקרים, ה-COP שנמדד נמוך מהאמת:
−4.1%
לבדוק בשרטוט החשמל מה מזין כל מפסק לפני שמחברים את הצבתות.
התיקון מחושב לפי טמפ' הסביבה החיצונית. אם האוויר החם חוזר לסוללות (קיר קרוב, גג סגור, יחידות צפופות), המכונה רואה כמה מעלות יותר, ונענשת עליהן ב-COPcorr.
−2.7% לכל מעלה
מודדים בכניסה לסוללות, בצל, בכמה נקודות, ורושמים את המיקום.
כל מעלה של גישה עודפת במעבה או במאייד היא הרמה נוספת. במכונה שתוכננה לגישה של 1 K במעבה, גישה של 3–4 K אומרת ניקוי צנרת או סוללות.
−2.9% לכל מעלה
גישה במעבה = טמפ' עיבוי פחות מי עיבוי יוצאים. גישה במאייד = מי אספקה פחות טמפ' רוויה.
הבדיקה דורשת 70–100% עומס. רוב שעות השנה עוברות ב-40–60%. מכונת VSD עם COP מלא בינוני יכולה לחסוך יותר לאורך שנה ממכונה עם COP מלא מצוין. ה-IPLV מספר את זה, הבדיקה לא.
כל מעלה של אספקה חמה יותר מוסיפה כ-2–4% ל-COP. מיזוג נוחות מסתפק לרוב ב-8–10°C ברוב שעות השנה (איפוס לפי עומס ולחות). בחוות שרתים 14–18°C. בתהליך: לפי התהליך, לא לפי ההרגל.
צ'ילר גדול מדי לא מגיע ל-70% עומס בבדיקה, נדלק ונכבה, ושוחק מגענים ומדחסים. לפני בדיקה: לתאם עם הלקוח ניתוק צ'ילר מקביל כדי להעמיס את הנבדק.
במקורר-אוויר צריך לפחות 24°C בחוץ, ולכן העונה המעשית היא בערך אפריל עד אמצע נובמבר. לתעד שעה, שמש על הסוללות, מיקום חיישן הסביבה, ואת כל הקריאות, לא רק את הממוצע.
08 מילון
מהסימולטור לחדר המכונות
יחידת קירור מים של 100 טון קירור ומעלה חייבת בבדיקת נצילות אחת ל-36 חודשים. בבדיקה מודדים ספיקה, טמפרטורות והספק בעומס יציב, מחשבים COPcorr לפי ת"י 5813 חלק 2 ומקבלים דוח חתום. ואם התוצאה גבולית, תדעו גם למה.