כל מ"ק שאובד בדרך לצרכן (NRW) עולה פעמיים: גם בתעריף המים וגם בחשמל שכבר הושקע בשאיבתו. חשבו תוך 30 שניות את עלות פחת המים השנתית — מול הבנצ'מארק הארצי ויעד רשות המים.
במסגרת אמות המידה לשירות, מועצת רשות המים קבעה שתאגידי מים שלא הראו שיפור בשיעורי פחת המים ופחת הגבייה — יחויבו לשפר אותם. פחת גבוה פוגע ישירות בעלות המים לצרכן (במודל הקואופרטיבי — בדיבידנד לחברים), ומול הרגולטור הוא דגל אדום. הצעד הראשון: לכמת את הפחת בכסף ולמפות את מקורותיו.
הזינו את נתוני הארגון וראו את עלות פחת המים בשקלים — מים + אנרגיה
עלות כוללת של פחת המים
₪ לשנה (מים + אנרגיה)
נפח מים שנאבד
מ"ק לשנה
אנרגיה מבוזבזת על מים שאבדו
kWh לשנה
פוטנציאל חיסכון (פחת → 12%)
₪ לשנה אם מגיעים ליעד רשויות מובילות
נוסחאות: נפח_פחת = נפח_אספקה × פחת% · עלות_מים = נפח_פחת × תעריף_מים · אנרגיה_פחת = נפח_פחת × SEC (SEC נגזר מהנצילות, H=50 מ') · עלות_כוללת = עלות_מים + אנרגיה_פחת × תעריף_חשמל. תעריף המים נטען מהמנוע shared/water-tariffs.
פחת מים הוא ההפרש בין המים שהופקו/נרכשו לבין המים שנמכרו בפועל לצרכנים. שני רכיבים עיקריים:
נזילות סמויות, פיצוצים, גלישות ממאגרים, ומדי-מים גדולים מדי שאינם קולטים ספיקות נמוכות. כאן נצילות המשאבות נכנסת — לחץ עודף מ-BEP שגוי מגדיל דליפות.
צריכה לא-ממדודה, חיבורים לא-חוקיים, מדי-מים תקולים ושגיאות קריאה. רכיב זה אינו "אובד" פיזית — אך הוא הכנסה שלא נגבית.
פחת מים (NRW) הוא ההפרש בין כמות המים שהתאגיד מפיק/רוכש לבין הכמות שנמכרת לצרכנים. כולל פחת מדידה ופיזי (נזילות, פיצוצים) ופחת גבייה. נמדד באחוזים מסך האספקה.
עלות = נפח שנאבד × תעריף מים + אנרגיה שהושקעה בשאיבתו. תאגיד שמספק 5 מיליון מ"ק עם 18% פחת מאבד 900,000 מ"ק — מיליוני ₪ בשנה. המחשבון למעלה עושה זאת אוטומטית.
מועצת רשות המים מחייבת תאגידים שלא שיפרו את הפחת לשפר אותו. הממוצע הארצי ~18%; מובילות 12-15%, מיטב העולם 8-10%.
מנגנון בספר תעריפי המים המאפשר זיכוי חלקי על מים שנאבדו בנזילות סמויות. ההפרש בין התעריף המלא לתעריף הנזילה הוא העלות האמיתית של כל נזילה.
עם 15+ שנות ניסיון, אבצע ניתוח שמחבר בין מצב המשאבות (לחץ, נצילות) לבין פחת המים — ואציג תוכנית פעולה מתועדפת לצמצום הפחת והעלות.
