נתוני המדידה
מהירות רעידות כוללת (broad-band r.m.s.) על בית המיסב, במילימטר לשנייה, בשלושה צירים. ערך ההערכה = המקסימום בין הצירים.
קטגוריה II = שימוש כללי (רוב משאבות המים והביוב). קטגוריה I = מתקן קריטי / נוזל מסוכן, ספים מחמירים.
הזינו את מהירות הרעידות (mm/s RMS) בשלושת הצירים, את קטגוריית המשאבה וההספק, וקבלו תוך 60 שניות את תחום החומרה (A/B/C/D), סף האזהרה וההשבתה, את מועד הבדיקה החוזרת ורמז אבחוני. לפי ISO 10816-7 / 20816-7.
מהירות רעידות כוללת (broad-band r.m.s.) על בית המיסב, במילימטר לשנייה, בשלושה צירים. ערך ההערכה = המקסימום בין הצירים.
קטגוריה II = שימוש כללי (רוב משאבות המים והביוב). קטגוריה I = מתקן קריטי / נוזל מסוכן, ספים מחמירים.
המחשבון נותן הערכת חומרה מהירה. רעידות חוזרות, מיסבים שנשרפים, מצמדים שמתבלים או רעש חריג נבדקים בשטח. מהנדס מים ואנרגיה מודד את הרעידות בכל הצירים, מבצע ניתוח ספקטרלי (FFT) שמבחין בין חוסר איזון, חוסר יישור, בלאי מיסבים וקוויטציה, ומסכם בדוח עם המלצות פעולה. בדיקת הרעידות משתלבת ביום בדיקת נצילות באותה תחנה. השאירו פרטים ואחזור עם הצעה מותאמת.
אפשר גם ישירות: 050-885-5593 · [email protected]
איך לקרוא את התוצאה ומה עומד מאחורי החישוב.
תקן ISO 10816-7 (וגרסתו המעודכנת ISO 20816-7) מגדיר ארבעה תחומי הערכה למצב המכונה. תחום A הוא רעידות של מכונה חדשה לאחר הרצה. תחום B קביל להפעלה רציפה ללא הגבלת זמן. תחום C אינו משביע רצון לטווח ארוך ומחייב טיפול בהזדמנות הקרובה, ותחום D הוא רמת חומרה העלולה לגרום נזק למכונה. בנוסף מוגדרים שני ספים מספריים: סף אזהרה (ALARM) שמעליו מומלץ להגביר את המעקב ולתכנן טיפול, וסף השבתה (TRIP) שמעליו יש לעצור את היחידה כדי למנוע נזק.
מודדים את מהירות הרעידות הכוללת (broad-band r.m.s., בדרך כלל בתחום 10 עד 1000 הרץ) על בית המיסב בשלושה כיוונים: אופקי, אנכי וצירי. לפי התקן, ערך ההערכה של נקודת מדידה הוא הערך המרבי מבין הצירים, ולא הממוצע. הציר עם הערך הגבוה ביותר נקרא הציר הדומיננטי, וכיוונו נותן רמז ראשוני למקור התקלה: כיוון אופקי קשור בדרך כלל לחוסר איזון, כיוון צירי לחוסר יישור, וכיוון אנכי לרפיון מבני או בעיית עיגון.
התקן מבחין בין שתי קטגוריות של משאבות. קטגוריה I היא משאבות ליישומים קריטיים או לנוזלים מסוכנים, שבהן נדרשת אמינות גבוהה, ולכן ספי החומרה שלה מחמירים יותר. קטגוריה II היא משאבות לשימוש כללי או פחות קריטי, למשל מים נקיים או קולחין רגילים, עם ספים מקלים יותר. רוב משאבות המים והביוב נופלות בקטגוריה II. בנוסף, התקן מבחין בין משאבות עד 200 קילוואט לבין משאבות מעל 200 קילוואט, שלהן ספים גבוהים מעט יותר.
תחום C הוא אזהרה: היחידה עדיין יכולה לפעול, אך לא לטווח ארוך. מומלץ לתכנן תוך כשלושים יום בדיקת יישור בין המנוע למשאבה, בדיקת איזון של המאיץ, בדיקת מיסבים והחלפת שמן, והידוק ברגי העיגון. תחום D מחייב התערבות דחופה: כדאי לתאם השבתה מבוקרת של היחידה תוך שמירה על רציפות התפעול באמצעות יחידות הגיבוי. הסיבות השכיחות לרעידות גבוהות הן כשל מיסבים, חוסר איזון או חוסר יישור, רפיון מכני, וקוויטציה או עבודה הרחק מנקודת העבודה המיטבית.
מרווח הבדיקה החוזרת תלוי בתחום שנמדד. לתחום A מומלץ לחזור על המדידה בעוד כשנים-עשר חודשים, לתחום B בעוד כשישה חודשים, ולתחום C בתוך חודש לכל היותר, יחד עם טיפול. בתחום D הבדיקה אינה דחיית טיפול אלא חלק ממנו, ויש לפעול מיד. מעבר למרווחים, החשוב ביותר הוא מעקב אחר מגמה: עלייה הדרגתית ברעידות לאורך זמן מצביעה על תהליך בלאי גם כשהערך עדיין בתחום קביל.
לא. המחשבון נותן הערכת חומרה כוללת מהירה לפי הערך ה-r.m.s. ומסווג אותה לתחום לפי התקן, וזה כלי סינון מצוין שעונה על השאלה האם היחידה במצב תקין, באזהרה או מסוכנת. אבל זיהוי ודאי של מקור התקלה דורש ניתוח ספקטרלי (FFT) של תדרי הרעידות, שמבחין בין חוסר איזון, חוסר יישור, בלאי מיסבים, רפיון וקוויטציה לפי החתימה התדרית, ולרוב גם מדידת מופע ובדיקת שדה. בדיקת רעידות מקצועית כוללת את שני השלבים ומסתיימת בדוח עם המלצות פעולה.